ציסטה, באופן כללי, היא שק סגור עם קרום, אשר יכול להכיל נוזל או רקמה ומופיע באיברי גוף שונים, אצל גברים ונשים כאחד. מאמר זה יתמקד בציסטות שחלתיות, במאפייני הסוגים השונים של ציסטות בשחלה ובדרכי המעקב והטיפול המקובלות.
כאשר מתארים ציסטה בשחלה אנו מבדילים בין ציסטה פיזיולוגית לציסטה מורכבת יותר. ציסטה פיזיולוגית פשוטה מתאפיינת בדופן חלקה ובנוזל צלול בתוכה, היא מגיעה לרוב לממדים של עד 5 ס”מ ונספגת סביב הופעת הדימום הווסתי. לעיתים סביב הביוץ נצפית ציסטה שהופעתה מלווה בכאבים. הציסטה הזאת מתאפיינת במראה מרושת מבפנים עקב הופעת קרישי דם בתוכה. גם ציסטה זאת תיעלם בתום המחזור החודשי עם השינויים ההורמונליים, אך לעיתים הכאבים המלווים בהופעת הציסטה מצריכים ניתוח לניקוז קריש הדם מהשחלה, במידה שהכאבים לא מגיבים לתרופות נוגדות כאב.
מלבד הציסטות הפיזיולוגיות קיימות מספר ציסטות שפירות נוספות. למשל, ציסטה המכילה חומר הדומה לרירית הרחם ונקראת אנדומטריומה והיא חלק מתסמיני מחלת האנדומטריוזיס. הציסטות האלה לרוב נשארות יציבות יחסית בגודלן ולא נעלמות לאחר הדימום החודשי. אנדומטריומות קשורות לכאבים סביב הווסת והטיפול, ברוב המקרים, יהיה הורמונלי (גלולות). לעיתים יש צורך בהתערבות ניתוחית להסרת האנדומטריומות.
ציסטה נוספת נקראת דרמואיד – ציסטה שקיימת בגופה של האישה מאז לידתה, מכילה בתוכה תוכן שרובו שומני וגדלה באיטיות. ציסטות כאלה קשות יותר לאיתור, מכיוון שהן דומות במראן לרקמה של איברי הבטן. ברוב המוחלט של המקרים מדובר בציסטה שפירה, וכאשר ממדיה קטנים מ-5 ס”מ בדרך כלל נהוג לנהל מעקב שמרני. במידה שהציסטה גדלה לממדים העולים על 5 ס”מ, קיים חשד שהיא תוביל לשיזור (תסביב) שחלתי ולכן מומלץ להוציאה בניתוח.
ציסטות אחרות, שאינן מתאימות לממצאים שהזכרתי קודם, הן לרוב ציסטות מורכבות יותר, הן במרקם הנוזלי שבתוכן והן בהופעת תוכן רקמתי. ציסטות מסוג זה מצריכות בירור מעמיק יותר. ברוב המקרים, בתחילה מופנית האישה לביצוע בדיקת דופלר שחלתי (זרימות הדם בתוך השחלות) ובדיקת אולטרה סאונד שחלות מעמיקה יותר. מטרת הבדיקות המעמיקות יותר היא איתור סימנים חשודים לממאירות על פי הדירוג הבין לאומי לציסטות שחלתיות (The International Ovarian Tumour Analysis – IOTA). בירור נוסף הוא ביצוע בדיקות דם לסמנים סרטניים ולעיתים הדמיות נוספות לפי הצורך.
החלטה על הוצאת ציסטה שחלתית מבוססת על החלטה קלינית המביאה בחשבון את השפעת הציסטה על חיי היום יום של המטופלת, ואת פוטנציאל הממאירות של הציסטה – אם קיים כזה. לאחר השלמת בירור האולטרה סאונד הגינקולוגי, בדיקות הדם ובדיקות ההדמיה הנוספות, המטופלת מופנית לרופא גינקואונקולוג לצורך החלטה על מעקב שמרני או על הוצאת הציסטה השחלתית.
לתיאום תור/בדיקה התקשרי 077-996-4803
ציסטות בשחלות הן ממצא שכיח, אך רובן שפירות. מצורך מדריך על סוגי ציסטות, כמו ציסטות פיזיולוגיות או ציסטות הנובעות מאנדומטריוזיס. נפרט על דרכי אבחון באמצעות אולטרסאונד ובדיקות דם, תוך התייחסות לחשד לממאירות. חשיבות הבדיקות הגינקולוגיות השגרתיות מודגשת למען גילוי מוקדם ומניעת סיבוכים
סקירת מערכות מכוונת היא בדיקה חשובה המתבצעת כאשר מתגלה ממצא חשוד בסקירה שגרתית. הבדיקה היא למעשה “עבודת בילוש” מעמיקה שמטרתה לאתר ולאבחן חשד לבעיות פוטנציאליות אצל העובר באופן מדויק. גלו במאמר המלא כיצד היא מתבצעת, מתי היא נדרשת ומהן תוצאותיה האפשריות.
כאשר רוצים לבדוק את מצב החצוצרות וחלל הרחם, טרם טיפולי פריון, בדיקת הידרוסונוגרפיה, או בשמה המלא היסטרוסלפינגוסונוגרפיה, יכולה לעזור. במסגרת בדיקה זו, אנחנו מבצעים סדרה של הדמיות על-קוליות של אברי האגן, מדגימים את הרחם והשחלות וכן מצבעים הדמיית תלת ממד של חלל הרחם.
077-9964803