ציסטות שחלתיות הן ממצא שכיח בקרב נשים, ורבות מהן אינן מודעות לקיומן עד לגילוי הציסטה בבדיקה שגרתית. בכתבה הבאה נעבור על סוגי הציסטות השכיחות, דרכי האבחון והטיפול, וחשיבות הבדיקות השגרתיות.
מהי ציסטה?
ציסטה היא למעשה שק סגור המכיל נוזל או רקמה. רוב הציסטות שפירות ואינן מסוכנות, חלקן גדולות ויכולות לגרום לכאבים על ידי תסביב של השחלה או לאור דימום מהציסטה. חשוב לזכור כי במקרים מסוימים הן עלולות להיות בעלות פוטנציאל ממאירות או אפילו ממאירות. לכן, אבחון מדויק ומעקב הם קריטיים.
סוגי ציסטות שכיחות:
· ציסטה פיזיולוגית: זוהי הציסטה הנפוצה ביותר, הנוצרת מזקיק שלא בייץ. היא יכולה להגיע לגודל של 3-4 ס”מ, הציטסה לרוב נעלמת מעצמה במחזור הבא ללא צורך בטיפול. היא מאופיינת בנוזל צלול בתוכה, דפנות הציטסה חלקות והיא בולטת מתוך השחלה עצמה
· זקיק צהוב מדמם : ציסטה הנוצרת כתוצאה מדימום פנימי בזקיק לאחר הביוץ. היא עלולה לגרום לכאב חד, אך בדרך כלל חולפת מעצמה. לעיתים הכאב חזק ומצריך בדיקה במיון וטיפול נוגד כאב. גם פה הדימום לרוב נעצר לבד והציסטה תחלוף בוסת הבאה. במקרים של כאבים חוזרים , ניתן לשקול לדוגמא טיפול בגלולות למניעת היריון על מנת למנוע ביוץ.
· אנדומטריוזיס: ציסטה הנוצרת כחלק ממחלת האנדומטריוזיס נקראת אנדומטריומה והיא ציסטה שפירה בה רקמת רירית הרחם צומחת מחוץ לרחם בתוך השחלה. לעיתים קרובות הציסטה מלווה במחלת אנדומטריוסיס כללית שבא השחלות עלולת להיות דבוקות באגן וכן יכולים להיות נגעים נוספים על פני הרחם באגן ואף בבטן העליונה. הנשים מדווחות על כאבי בטן עזים בזמן הווסת, בעת יחסים. על דימומים כבדים ואפילו תלונות שמדמות דלקות בשתן או מערכת העיכול. מצב זה דורש בירור מקיף וטיפול, שיכול להיות ניתוחי או תרופתי.
· ציסטה דרמואידית: ציסטה המכילה רקמות שונות (כמו שיער, עור, שומן, שיניים) הציסטה לרוב שפירה ופוטנציאל ההתמרה לממאירות אצלה נמוכה אך קיימת ולכן מומלץ לעקוב אחר הציסטה. הציסטה הדרמואידית למעשה עוד נוצרת בשלב העוברי של המטופלות וגדלה לאט. קשה לאבחן אותה גם באולטרסאונד לאור שהיא דומה לאברים המקיפים את השחלה. לרוב כשהגודל של הציסטה עולה על 5 ס”מ שוקלים הוצאה כירורגית של הציסטה על מנת למנוע תסביב של השחלה.
· ציסטה פרה שחלתית (ליד השחלה): ציסטה שמקורה בטפולות – לדוגמא ברקמה המקיפה את החצוצרות. אלו ציסטות שגם קיימות זה רב וגדולות. הן לא קשורות לוסת ולרוב לא מצריכות טיפול. הן צלולות עם דפנות מאוד דקות. גם פה במידה והציסטה גדלה היא עלולה לסובב את הטפולה או החצוצרה סביב עצמה ויש לשקול את הוצאתה.
· ציסטה מורכבת: חלק מהציסטות לא עונות על הקריטריונים שהצגתי עד כה ולכן הן נחשבות לציסטות מורכבות. מה גורם לציסטה להיות מורכבת? אנו בודקים, האם יש בא מחיצות? האם יש בה מרכיב סולידי, האם יש רקמה (פפילציה) המתבלטת מהדופן שלה? האם יש בה זרימות דם מוגברות? האם התוכן הנוזלי מעט עכור וכמה לשכות יש בתוך הציסטה. ציסטה כזאת מצריכה בירור המשלב את אנשי האולטרסאונד עם הרופאים המנתחים.
ציסטה החשודה כציסטה סרטנית – בירור:
לצערנו, סרטן השחלות לרוב אינו מראה סימפטומים בשלביו המוקדמים, מה שהופך את האבחון המוקדם למאתגר. לכן, בדיקות שגרתיות הן קריטיות. כאשר מתגלה ציסטה חשודה ובמיוחד ציסטה מורכבת, מתבצע בירור מקיף הכולל:
· בדיקת אולטרסאונד: האולטרסאונד הינה בדיקת הבחירה להדגמת הציסטה השחלתית. הבדיקה מבוצעת בגישה נרתיקית והרזולוציה מאוד גבוהה. יש לאפיין את הציסטה בכמה קריטריונים מבוססים על ההנחיות הבין לאומיות לאבחון ציסטה חשודה (דירוג IOTA(:
o קוטר הציסטה: קוטר מעל 10 ס”מ מעלה את החשד לממאירות
o גודל האזור הסולידי: האם האזור הנוקשה (סולידי) בציסטה גדול ביחס לציסטה עצמה?
o מספר הלשכות בתוך הציסטה: מעט 10 לשכות מעל גם את הסיכוי לממאירות
o מספר וגדול התבלטויות של רקמה לתוך הציסטה: פפילציה הינה התבלטות של רקמה לתוך הציטסה השחלתית. ככל שהפפילציות גדולות מרובות ועם זרימות דם הסיכוי לממאירות עולה.
o צל אקוסטי בתוך השחלה: המרכיב הסולידי בשחלה לעיתים חוסם לחלוטין את ההדים של האולטסאונד ומעלה את האפשרות שמדובר בציסטה שפירה כמו דרמואיד. אם אין צל אקסוטי הסיכוי לממאירות עולה.
o זרימות דם בתוך השחלה: גידולים ככל גורמים לכמות גדולה יותר של כלי דם בתוכם ומעלים את הזרימה בתוך השחלה. ככל שהזרימה ערה. בכלי הדם בשחלה וזרימת יתר לשחלה
· בדיקות דם: גידולים סרטניים יכולים להעלות חלבונים מסויימים ואותם ניתן לבדוק בבדיקה דם הנקראת בדיקה של מרקרים סרטניים.
· הדמיה נוספת: לעיתים נדרשת בדיקת CT או MRI להערכה של שאר אברי הגוף האם עולה חשד לפיזור וכדומה.
· שיתוף פעולה עם גינקו-אונקולוגים: לקביעת תוכנית טיפול מיטבית.
חשיבות הבדיקות השגרתיות:
המסר החשוב ביותר הוא להקפיד על ביקורים ובדיקות שגרתיות אצל הגינקולוג. בניגוד לסוגי סרטן אחרים, סרטן השחלות לרוב אינו מלווה בתלונות בשלבים המוקדמים. מומלץ לבצע ביקור שנתי אצל הגינקולוג מגיל הפריון, הכולל בדיקת אולטרסאונד.
לנשים עם סיפור משפחתי של סרטן שחלות או נשאיות של המוטצית BRCA מומלץ לבצע בדיקות בתדירות גבוהה יותר, בשילוב מרקרים והדמיות נוספות. האולטרסאונד הוא כלי חיוני בבדיקה הגינקולוגית, ומאפשר גילוי מוקדם של ממצאים שונים, כולל ציסטות שחלתיות
סקירת מערכות מכוונת היא בדיקה חשובה המתבצעת כאשר מתגלה ממצא חשוד בסקירה שגרתית. הבדיקה היא למעשה “עבודת בילוש” מעמיקה שמטרתה לאתר ולאבחן חשד לבעיות פוטנציאליות אצל העובר באופן מדויק. גלו במאמר המלא כיצד היא מתבצעת, מתי היא נדרשת ומהן תוצאותיה האפשריות.
כאשר רוצים לבדוק את מצב החצוצרות וחלל הרחם, טרם טיפולי פריון, בדיקת הידרוסונוגרפיה, או בשמה המלא היסטרוסלפינגוסונוגרפיה, יכולה לעזור. במסגרת בדיקה זו, אנחנו מבצעים סדרה של הדמיות על-קוליות של אברי האגן, מדגימים את הרחם והשחלות וכן מצבעים הדמיית תלת ממד של חלל הרחם.
ממש כמו לאורך כל חייך, גם בתקופת ההיריון, אימוני כושר מאוד חשובים בכל השלבים. התמדה באימוני כושר במהלך ההיריון מזוהה עם שמירה על שיגרה פעילה, הכוללת גם אימוני כושר ומסייעת לשמירה על הבריאות הכללית שלך ושל העובר שלך (הדופק של העובר שלך יגיב להעלאת הדופק שלך- מגניב נכון?).
077-9964803