דיקור מי שפיר / בדיקת מי שפיר

דיקור מי שפיר

דיקור מי שפיר מבוצע לרוב בשבועות 22-17 להיריון ולאחר מכן משבוע 32 ואילך. במידת הצורך ועל פי שיקול קליני, ניתן לבצעו בזמנים נוספים בהיריון.
מי השפיר הם הנוזל שנמצא סביב העובר בשק ההיריון. הם מורכבים מנוזלים המופרשים מהשליה ומריאות העובר, ואף מהשתן שהעובר מייצר. מי השפיר מאפשרים לעובר לנוע בתוך שק מי השפיר והתנועות חשובות להיווצרות תקינה של השרירים והגפיים. תאי העובר מתחדשים ככל שהעובר גדל וחלקם נושרים לתוך מי השפיר. בעת הבדיקות הגנטיות אנו אוספים ממי השפיר את התאים הללו ולכן אין צורך לבדוק את העובר עצמו.
דיקור מי שפיר הוא כלי אבחנתי שבעזרתו מאתרים תסמונות כרומוזומליות, תסמונות גנטיות ומחלות זיהומיות. בדיקור מי שפיר ניתן גם לבצע פעולות התערבותיות, למשל מתן דם לעובר עם סימנים של אנמיה עוברית באמצעות דיקור חבל הטבור.

דיקור מי השפיר מבוצע בצורה סטרילית. טרם הדיקור מחטאים את הבטן של האישה בחומר אנטי-ספטי. לאחר מכן מבצעים אולטרה סאונד בצורה סטרילית ומאתרים את האזור לביצוע הדיקור. תחת הנחיית אולטרה סאונד רציפה לאורך כל הבדיקה, מבוצעות פעולת הדיקור ופעולת שאיבת הנוזל. בדיקור נשאבים כ-30 מ”ל נוזל – חלק מאוד קטן מסך מי השפיר הקיימים ( בשלב הדיקור יש בשק עד כ-500 מ”ל נוזל). לאחר הדיקור האישה מזהה את המבחנות שבהן הנוזל שנאסף, והן נשלחות לבדיקה במכון גנטי.

 >> לחצי כאן לשאלות נפוצות על בדיקת מי שפיר ומידע נוסף

מתוך מי השפיר ניתן להפיק את החומר הגנטי של העובר. מתאי העובר ניתן להפיק מידע גנטי עשיר: בעבר (וגם כעת לפי צורך) הייתה מבוצעת בדיקת כרומוזומים לעובר (קריוטיפ), שמאפשרת לדעת מהו הרכב הכרומוזומים ומהו צורתם. הבדיקה תאבחן, למשל, תסמונת דאון (טריזומיה 21), תסמונות של כרומוזומים נוספים (כגון 18 ו-13) וכן את הרכב כרומוזומי המין. הבדיקה יכולה לאתר שינוי מיקום בין מקטעים של כרומוזומים (טרנסלוקציה).

כיום במסגרת דיקור מי השפיר מבוצעת בדיקת צ’יפ גנטי (CMA – chromosomal micro array)  שבה הכרומוזומים שהופקו ממי השפיר נחתכים למקטעים קטנים. הבדיקה מלמדת אותנו על הרכב הכרומוזומים של העובר (ולכן מייתרת את הצורך בביצוע קריוטיפ) אבל גם מאפשרת לנו לאתר אזורים של תוספות או חוסרים קטנים בתוך הכרומוזומים. החוסרים יכולים ללמד אותנו על תסמונות חמורות שלא היו מאותרות בסקירות מערכות, מכיוון שסקירת מערכות בודקת את קיום האיברים ותקינותם אבל אינה בודקת את תפקוד האיברים.

ניתן לבדוק גם את כלל האזורים המקודדים בגנים, בבדיקה שנקראת בדיקת הגנום המקודד:  (whole exome sequencing)  בדיקה זאת מאפשרת בירור גנטי רחב ומבוצעת במקביל לבדיקות שערכו בני הזוג, על מנת להשוות את התוצאות המתקבלות בעובר להורים. מכיוון שהמידע הגנטי באקסום הוא מאוד רחב, בדיקת הגנום המקודד מבוצעת רק לאחר יעוץ  גנטי לאור ממצא בסקירות או מידע גנטי משפחתי, אך גם במידה והמטופלת מעוניינת לבצע את הבדיקה ללא התוויה רפואית.
בדיקות מחלות זיהומיות במי השפיר – אם עולה חשד לקיום מחלה זיהומית לעובר ניתן לבצע דיקור מי שפיר על מנת לבדוק את קיום החיידק או הווירוס, למשל CMV וטוקסופלסמה. הדיקור למחלות אלו מבוצע בשבוע 22-21 ולא לפני, מכיוון שבשלב זה העובר מפריש בצורה מספקת את הווירוס בשתן ומאפשר את הגילוי שלו. כמו כן, כאשר מבוצע דיקור מי שפיר ל-CMV יש להקפיד שיעברו 6 שבועות בין מועד ההדבקה לדיקור.

האם קיים סיכון בדיקור מי שפיר?

הסיכון בדיקור מי שפיר בשלבים המוקדמים הוא הפלה. הספרות הישנה מדווחת על סיכון ביחס 1:200 עד 1:400 דיקורים. על פי מחקרים חדשים, הסיכון נמוך יותר וקרוב ל-1:1000.
הסכנות הן ירידת מים מוקדמת וזיהומים העלולים להוביל להפלה. הסיכון לזיהום אצל האישה הוא מזערי אבל קיים. על מנת להפחית את הסיכונים הדיקור מבוצע לאחר חיטוי קפדני של בטן האישה ושל הציוד הרפואי לדיקור.
כאמור, הדיקור נעשה בהדמיה רציפה (אולטרה סאונד) של אזור הדיקור ושל העובר, ולכן הסיכוי לפגיעה בעובר הופחת לכמעט אפס. האישה מונחית להימנע מפעילות מאומצת למשך יומיים, אך מותר להסתובב בבית, לאכול ולהתקלח כרגיל. למשך שבוע מומלץ להימנע מפעילות ספורטיבית ומיחסי מין.

>> לחצי כאן לשאלות נפוצות על בדיקת מי שפיר ומידע נוסף

 

לתיאום תור/בדיקה התקשרי 077-996-4803

בלוג

סוגי ציסטות שחלתיות

המדריך לאבחון ציסטה בשחלה

ציסטות בשחלות הן ממצא שכיח, אך רובן שפירות. מצורך מדריך על סוגי ציסטות, כמו ציסטות פיזיולוגיות או ציסטות הנובעות מאנדומטריוזיס. נפרט על דרכי אבחון באמצעות אולטרסאונד ובדיקות דם, תוך התייחסות לחשד לממאירות. חשיבות הבדיקות הגינקולוגיות השגרתיות מודגשת למען גילוי מוקדם ומניעת סיבוכים

סקירת מערכות מכוונת בהיריון: המדריך המקיף

סקירת מערכות מכוונת היא בדיקה חשובה המתבצעת כאשר מתגלה ממצא חשוד בסקירה שגרתית. הבדיקה היא למעשה “עבודת בילוש” מעמיקה שמטרתה לאתר ולאבחן חשד לבעיות פוטנציאליות אצל העובר באופן מדויק. גלו במאמר המלא כיצד היא מתבצעת, מתי היא נדרשת ומהן תוצאותיה האפשריות.

מה שימושה של בדיקת הידרוסונוגרפיה?

כאשר רוצים לבדוק את מצב החצוצרות וחלל הרחם, טרם טיפולי פריון, בדיקת הידרוסונוגרפיה, או בשמה המלא היסטרוסלפינגוסונוגרפיה, יכולה לעזור. במסגרת בדיקה זו, אנחנו מבצעים סדרה של הדמיות על-קוליות של אברי האגן, מדגימים את הרחם והשחלות וכן מצבעים הדמיית תלת ממד של חלל הרחם.

אימון גופני בהריון – כל מה שאת צריכה לדעת

אימון גופני בהריון – כל מה שאת צריכה לדעת

ממש כמו לאורך כל חייך, גם בתקופת ההיריון, אימוני כושר מאוד חשובים בכל השלבים. התמדה באימוני כושר במהלך ההיריון מזוהה עם שמירה על שיגרה פעילה, הכוללת גם אימוני כושר ומסייעת לשמירה על הבריאות הכללית שלך ושל העובר שלך (הדופק של העובר שלך יגיב להעלאת הדופק שלך- מגניב נכון?).

מה קורה אחרי הלידה?!

מה קורה אחרי הלידה?!

אנחנו כל כך מתכננים את ההיריון ועוקבים אחרי העובר, שלעיתים המטופלות שוכחות לדאוג לעצמן.

לאחר הלידה, הגוף צריך להתאושש וצריך לעמוד קצת ברצון העז של חלק מהמטופלות לחזור לפעילות שלהן.

מעקב היריון תאומים – כל מה שחשוב לדעת

מעקב היריון תאומים – כל מה שחשוב לדעת

כמעט רומנטית המחשבה על אחים בני אותו גיל, המעבירים את חייהם יחד.
אבל צריך לדעת שהיריון תאומים הוא היריון בסיכון גבוה, וחשוב להכיר אופי המעקב הנדרש. כל הפרטים במאמר המלא