תאומים!
כמעט רומנטית המחשבה על אחים בני אותו גיל, המעבירים את חייהם יחד. הרבה הורים אפילו חושבים לבקש היריון תאומים כשעוברים טיפולי פריון.
אבל צריך לדעת שהיריון תאומים הוא היריון בסיכון גבוה, וחשוב להכיר את סוגי הריונות התאומים ומה צריך לוודא.
תאומים יכולים להיות תאומים זהים, כאשר עובר אחד התפצל לשני עוברים בשלב המאוד מוקדם.
אם הפיצול התרחש טרם יום 3 העוברים יגדלו ברחם בשני שקי היריון נפרדים.
אם הפיצול התרחש ביום 4-8 הם כבר יחלקו שליה, ומיום 8-13 הם יהיו באותו שק מי השפיר. התפצלות לאחר יום 13 תוביל לתאומים שלובים (סיאמים).
אך התאומים לא חייבים להיות זהים. אם האישה עברה ביוץ כפול, כלומר 2 ביציות נשלחו לחצוצרה, אז מדובר בתאומים לא זהים שבהכרח יהיו בשקים נפרדים. גם פה חייבים לוודא את מיקום ההיריון של כל שק על מנת לשלול היריון חוץ רחמי לאחר העוברים.
בטיפולי פריון קיימת עלייה בשכיחות הריונות תאומים מכיוון שאנו מעודדים את הביוץ ולכן יש סיכוי רב יותר לביוץ כפול. בטיפול הפריית מבחנה, אם החזירו שני עוברים ומעלה הסיכוי להיריון מרובה עוברים עולה בצורה ניכרת.
בתחילת ההיריון, כאשר מתגלה היריון תאומים חשוב מאוד לאתר את מיקום השקים ביחס לרחם וביחס לשק השני. חשוב לוודא את גודל העוברים בהשוואה לתאריך הווסת האחרונה, על מנת לאמת את גיל ההיריון.
קיימים ארבעה סוגים של היריון תאומים:
תאומים עם שתי שליות נפרדות – תאומים BCBA או DCDA. במקרה הזה מדובר בשני עוברים שהם לא בהכרח זהים וגדלים לפי הפוטנציאל הגנטי שלהם ומיקום השליה שלהם. לכן בהיריון זה חשוב לעקוב אחר צמיחת העוברים ומיקומי השליות. קיים בהיריון תאומים קושי טכני לבצע סקירות מכיוון שלעיתים עובר אחד מסתיר עובר שני ולכן המיומנות הדרושה לסקירה זאת היא גבוהה, ומשך הסקירה מתארך. עקב הצמיחה המהירה של הרחם אנו גם חוששים מקיצור הצוואר ויש לעקוב אחר אורכו באופן תכוף. פערים בגודל העוברים שכיחים במקרים הללו, מכיוון שמדובר לרוב בעוברים לא זהים וכל עובר גדל בקצב שלו. כמו כן קיים סיכוי גבוה יותר לניתוח קיסרי לאור מצגים פתולוגיים.
תאומים זהים עם שליה אחת אך עם שני שקים נפרדים – תאומים MCBA או MCDA. נוסף על הקשיים שתיארתי על תאומים עם שליות נפרדות כאן גם יש סיכון, לנוכח השליה המשותפת. פה מתחילה התחרות בין העוברים על השליה. כל אחד מקבל נתח ממנה ואם לאחד העוברים יש אספקת דם מופחתת מהשליה עלול להתפתח עיכוב בצמיחה של אחד העוברים, תופעה הנקראת IUGR סלקטיבי, שיכולה להתרחש בכ-15% מהעוברים. כמו כן, כלי הדם הרצים על השליה מחוברים בחלקם, ולעיתים הזרימה בתוכם עלולה לגרום לדם לזרום מעובר אחד לעובר שני. המצב נקרא Twin Anemia-Polycythemia Sequence (TAPS), כאשר נוצרת אנמיה לאחד העוברים. אם מתגלה ריבוי מי שפיר קיצוני לעובר אחד ומיעוט מי שפיר לשני המצב נקרא TTTS – twin to twin transfusion syndrome. במצבים כאלה אנו נדרשים לעיתים לצרוב את כלי הדם המחברים על מנת להגן על העוברים. גם כאן הסיכון גבוה ויכול להגיע ל-15% מההריונות הללו. מעקב היריון תאומים זהים מתבצע למעשה כל שבועיים-שלושה על מנת לוודא שלא מתפתחים הסיבוכים הללו. גם כאן הסקירות חשובות ביותר, לנוכח עלייה קטנה בסיכוי למומים ולכן יש להקפיד על ביצוע כל הסקירות.
עוברים החולקים שק מי שפיר – תאומים מונוכוריאלים (שליה אחת) או מונואמניוטים (שק מי שפיר אחד), MCMA. הסכנה העיקרית בהיריון זה היא פיתול של חבלי הטבור של שני העוברים האחד סביב השני, נוסף על סיבוכי ההריונות הקודמים.
תאומים שלובים או בשם הקודם תאומים סיאמים – תאומים אשר חולקים איבר. השכיחות של תאומים הללו נדירה ביותר והלידות שלהם נדירות אף יותר.
מעקב היריון תאומים נחשב למעקב אחר היריון בסיכון גבוה, הן עקב סיכויים גבוהים יותר לסיבוכי היריון של האישה, דוגמת רעלת היריון ולידות מוקדמות וכן סיבוכים אפשריים של התאומים עצמם.
המעקב אחר היריון תאומים הוא רב תחומי, ומנוהל על ידי רופא היריון בסיכון גבוה. מומלץ לבצע ייעוץ גנטי להחלטה על הבדיקות האפשריות בהיריון – מי שפיר ובדיקות הסקר. קיימת חשיבות גדולה למעקב צמוד על העוברים החל משקיפות עורפית וסקירת מערכות, וגם מעקבי אולטרה סאונד תכופים יותר של אורך צוואר הרחם ומעקב אחר צמיחת העוברים והתפתחותם.
לתיאום תור/בדיקה התקשרי 077-996-4803