מי שפיר הם הנוזל העוטף את העובר ברחמה של האם, ובין תפקידיהם הגנה על העובר מפגיעה פיזית, ושמירה על טמפרטורת גוף העובר. מי השפיר מורכבים מנוזלים שמפרישה השליה, נוזלים שמפרישות ריאות העובר ואף משתן של העובר. תנועות העובר בתוך מי השפיר חשובות להתפתחות הגפיים והשרירים שלו, ושק מי השפיר מעניק לעובר סביבה בטוחה ומוגנת להתפתח בה, לנוע ולפתח את השרירים והמפרקים.
את כמות מי השפיר מעריכים באמצעות בדיקת אולטרה סאונד, והיא משתנה בהתאם להתפתחות ההיריון: בטרימסטר הראשון עד כ-50 מ”ל, ובשבועות 38-36 מי השפיר מגיעים לליטר אחד בערך.
מצב של מיעוט מי שפיר נפוץ יותר ככל שמועד הלידה קרוב, ובטרימסטר שני ושלישי עשוי להיגרם מירידת מים. שתייה או התייבשות של האם יכולה להשפיע על כמות המים. אם לא נצפית ירידת מים לרוב מיעוט מי השפיר נובע מהזדקנות השליה. אם מיעוט מי השפיר מופיע בשלב מוקדם בהיריון יש לשלול מומים במערכת השתן של העובר, בעיות גנטיות ומחלות זיהומיות.
כמו בכל היריון יש לבצע בדיקת אולטרה סאונד להערכת גודל העובר ושלילת עיכוב בצמיחה. אם לא בוצעה סקירת מערכות מומלץ לבצע בדיקת אולטרה סאונד מכוונת למערכת השתן של העובר. מיעוט מי שפיר מוקדם מצריך ייעוץ גנטי, אקו לב עובר ומעקב היריון בסיכון גבוה.
אם מופיע מיעוט מי שפיר בטרימסטר השלישי בהיריון שבו הסקירות תקינות והצמיחה העוברית תקינה, לרוב יוקדם תהליך היילוד בהתאם לבשלות העובר. נשים עם מיעוט מי שפיר יופנו ברוב המקרים למעקב בבית החולים במחלקות היריון בסיכון גבוה. מיעוט מי שפיר במועד שבוע 37 ואילך הוא לרוב אינדיקציה ליילוד העובר.
לעיתים, במקרה שמיעוט מי השפיר נובע מהתייבשות של האם, שתייה מספקת עשויה לסייע. בשאר המקרים יש צורך בבחינת כל מקרה לגופו והחלטה אם לערוך מעקב שמרני באשפוז או שלא באשפוז. כאמור מיעוט מי השפיר עשוי להביא להחלטה על לידה מוקדמת.
ריבוי מי שפיר עשוי לרמוז על סוכרת הריונית, סוכרת טרום־הריונית או מומים מולדים, אך בכ-50% מן המקרים לא נמצא גורם לתופעה. ריבוי קיצוני של מי שפיר עשוי להעיד על מומים במערכת העיכול של העובר או בשלד, בריאות, בלב או במערכת העצבים. גם בהיריון שבו העובר גדול (על רקע סוכרת הריונית או לא) מתקיימת שכיחות גבוהה של ריבוי מי שפיר.
אם מדובר בהיריון של תאומים זהים, ריבוי מי שפיר יכול להיות קשור לתסמונת עירוי בין עוברים (TTTS – Twin to twin transfusion syndrome): לאחד העוברים יש ריבוי מי שפיר ולשני מיעוט.
עובר הנע בכמות מים גדולה יתקשה לבסס את ראשו בתעלת הלידה ולכן ריבוי מי שפיר יכול להביא למצג עכוז או למנח רוחבי המעלים את הסיכוי לניתוח קיסרי. גודל הרחם עקב ריבוי המים יכול לגרום קשיי נשימה אצל האם, צירים מוקדמים ואף ירידת מים ולידה מוקדמת. כמו כן, גודלו של הרחם עשוי לגרום דימום מוגבר אחרי הלידה.
אצל האם – העמסת סוכר כדי לשלול סוכרת היריון ובדיקות דם לגילוי זיהומים. עבור העובר – אקו לב וסקירת אולטרה סאונד מוכוונת מוח, מערכת העיכול, מנגנון הבליעה והכליות. מומלץ לבצע ייעוץ גנטי לשקילת דיקור מי שפיר אם לא בוצע.
אפשרות ההשפעה על כמות המים מעטה מאוד, אך אם מדובר בסוכרת ייתכן שאיזון רמות הסוכר יביא להטבה. במקרים קיצוניים של קשיי נשימה אצל האם ייתכן ניקוז של מי השפיר, אך מדובר בפעולה פולשנית שיעילותה מוגבלת, מכיוון שכמות המים עשויה לחזור לקדמותה.
לתיאום תור/בדיקה התקשרי 077-996-4803
כאשר רוצים לבדוק את מצב החצוצרות וחלל הרחם, טרם טיפולי פריון, בדיקת הידרוסונוגרפיה, או בשמה המלא היסטרוסלפינגוסונוגרפיה, יכולה לעזור. במסגרת בדיקה זו, אנחנו מבצעים סדרה של הדמיות על-קוליות של אברי האגן, מדגימים את הרחם והשחלות וכן מצבעים הדמיית תלת ממד של חלל הרחם.
ממש כמו לאורך כל חייך, גם בתקופת ההיריון, אימוני כושר מאוד חשובים בכל השלבים. התמדה באימוני כושר במהלך ההיריון מזוהה עם שמירה על שיגרה פעילה, הכוללת גם אימוני כושר ומסייעת לשמירה על הבריאות הכללית שלך ושל העובר שלך (הדופק של העובר שלך יגיב להעלאת הדופק שלך- מגניב נכון?).
אנחנו כל כך מתכננים את ההיריון ועוקבים אחרי העובר, שלעיתים המטופלות שוכחות לדאוג לעצמן.
לאחר הלידה, הגוף צריך להתאושש וצריך לעמוד קצת ברצון העז של חלק מהמטופלות לחזור לפעילות שלהן.
077-9964803