בבחירת אמצעי מניעה יש לראות בראש ובראשונה את טובת המטופלת: יש להבין ולברר את רצון האישה ואת הצרכים שלה. במחקר נרחב שכלל 10,000 נשים ונקרא “CHOICE” נבדקו העדפות נשים בגיל 45-14 בתחום אמצעי המניעה. כל אחת מן הנשים שהגיעו לבקש אמצעי מניעה לראשונה, קיבלה ראשית שיחת ייעוץ ארוכה ומפורטת על כלל אמצעי המניעה. אמצעי המניעה (גלולות, התקנים, זריקות וכדומה) במסגרת המחקר היו ללא תשלום. תוצאות המחקר הראו שכאשר הנשים קיבלו הסבר מקיף על יתרונות וחסרונות כלל אמצעי המניעה, רובן בחרו בהתקן כאמצעי מניעה ראשון!

מהו התקן תוך רחמי?

התקן תוך רחמי הוא למעשה מכשיר קטן, שאורכו 3 ס”מ בלבד, שנמצא בתוך הרחם באופן קבוע. המבנה שלו מתאים את עצמו לצורה של חלל הרחם. יש מגוון רחב של התקנים, חלקם מכילים נחושת וחלקם מכילים פרוגסטרון – הורמון הפועל בצורה מקומית על רירית הרחם. קיימים כמה סוגים של התקני נחושת שיעילותם דומה, ובהם התקני T, התקן ספירלי והתקן ישר המעוגן לשריר הרחם. גם להתקן הפרוגסטרון יש מגוון סוגים, עם רמות שונות של ההורמון בתוכם: התקן מסוג קיילינה הוא התקן קטן המתאים למעשה לכלל הנשים; התקן מסוג מירנה המכיל פרוגסטרון במידה שעוזרת לדימומים וסתיים חזקים; והתקן בשם גנס עם מינון הורמונלי מינימלי המספיק לשלוש שנים.

אז מדוע נשים רבות בוחרות התקן כאמצעי המניעה המועדף?

1. יעיל כל הזמן ללא קשר למועד יחסי המין, למוטיבציה של המטופלת להימנע מהיריון או למשמעת של נטילת תרופות.
2. יעיל יותר מגלולות ומשאר אמצעי המניעה.
3. אין צורך בפניות חוזרות לרופא לחידוש מרשם.
4. אין עלות מעבר להתקן וההתקנה.
5. עלות תועלה גבוהה יותר לעומת גלולות ואמצעי מניעה אחרים.
6. הפיך, עם חזרה מהירה לפריון.
7. כמעט אין התוויות נגד.
8. אפשרי אפילו כאמצעי מניעה ראשון לנשים ולנערות! על פי המלצות האיגוד הישראלי והאמריקאי.
9. במחקר ה”CHOICE” נשים בחרו התקן ב75% מהמקרים – יש צורך להסביר ולהדריך על הכנסת התקן.
   
   

כאשר משווים התקן לגלולות, יותר נשים ממשיכות עם ההתקן כאמצעי המניעה הנבחר, ולא מחליפות לאמצעי מניעה אחר יחסית לגלולות.

דעות קדומות ומיתוסים שאינם נכונים על התקנים

• אפשר לשים רק לאחר לידה – לא נכון. ניתן לשים התקן לנשים שטרם הרו ואף לנערות.
• התקן פוגע בפריון – לא נכון. אין השפעה על הפריון, שיעור הפריון בנשים אשר השתמשו בהתקן זהה לנשים שהשתמשו בגלולות.
• מעלה את הסיכון להיריון חוץ רחמי – לא נכון. הסיכוי להיריון חוץ רחמי באוכלוסייה הוא כ-1%, והסיכון להיריון בזמן שימוש בהתקן נמוך מ-1%. לכן הסיכוי להיריון עם התקן נמוך יותר – תוך רחמי או חוץ רחמי.
• אינו מתאים לנשים צעירות שלא ילדו – לא נכון. האיגוד האמריקאי לרפואת נשים וכן האיגוד הישראלי ממליצים לרופאים להציע את ההתקן כאמצעי המניעה הראשון.
  
  

האם החדרת התקן כואבת?

כרופא אני נתקל לעתים בנשים שפוחדות להשתמש בהתקן בעקבות הפחד מכאב בעת ההחדרה. כיצד ניתן להפחית כאב? רוב הנשים מדווחות שהתהליך אינו כואב או כואב באופן מועט. מחקרים לא הראו יעילות או הראו יעילות מועטה בלבד בטיפול במשככי כאבים טרם הכנסת ההתקן או במהלך הפעולה, ולכן בעת הכנסת התקן אין צורך בטיפול מקדים. בכל זאת, ניתן להפחית כאב אם מבצעים את הפעולה תחת אולטרה סאונד רציף.

האם דרושה הכנה להכנסת התקן?

טרם הכנסת ההתקן האישה מונחית להגיע עם שלפוחית שתן מלאה, שמסייעת ביישור הרחם ובשיפור הזווית שלו ביחס לצוואר הרחם. בעת הכנסת הספקולום וההתקן הרחם מודגם באולטרה סאונד בטני רציף. בזכות זאת ניתן לבצע את הפעולה ללא צורך במוליך מקדים או בתפיסת צוואר הרחם, ולכן הפעולה פחות כואבת ואף יותר בטוחה לאור ההדגמה הרציפה של ההתקן עד הגיעו לחלל הרחם.